טבע

גיאוגרפיה - על קו פרשת המים

היישוב עפרה שוכן מצפון לירושלים, על כביש 60 ("דרך האבות"), 18.5 ק"מ משכונת פסגת זאב (מרחק נסיעה). גוש יישובי שילה שוכנים מצפון לו, והמועצה המקומית בית אל מדרום-מערב לו. היישובים הערביים השכנים לו הם עין-יברוד, סילוואד וטייבה. כק"מ מזרחית לעפרה שוכן היישוב עמונה, שצמח מתוך עפרה. מבחינה מוניציפאלית משתייכת עפרה למועצה האזורית מטה בנימין. גובהה כ-850 מטר מעל פני הים, והאקלים בה ים-תיכוני: גשום וקר בחורף, וחם ויבש בקיץ.
בעפרה עובר קו פרשת המים הארצי, ממנו מתפצלים המשקעים וזורמים באפיקי הנחלים מזרחה לים המלח ומערבה לים התיכון.

גיאומורפולוגיה - מערות נטיפים ובור שמגיע כמעט עד סין

קארסט
עפרה נמצאת בתחום 5 קמ"ר שבהם מנוקזים כל מי הגשמים לתוך הקרקע ואל מי התהום, בניגוד לעיקרון קו פרשת המים. זהו שדה סלעי גיר ודולומיט שחוררו ע"י פעולת ההמסה של המים, והוא נקרא אזור קארסט. בתחומי עפרה בורות קארסטיים רבים, עיליים וסמויים, ביניהם טרשונים, דולינות וקמינים - מערות זקיפים ונטיפים. המפורסם והעמוק ביניהם הוא הבור הסיני, שנתגלה ע"י ביס"ש עפרה בראשית שנות ה-80 ועומקו כ-60 מטרים.

גיאולוגיה - עדות לנחש מגן עדן

ביצת עין יברוד
בתקופת הקנומן (לפני כ-100 מיליון שנים, ע"פ הגיאולוגים) היו באזור עפרה תנאים מקומיים ייחודיים שהביאו ליצירת ביצה או אגם. הביצה השתרעה מעפרה עד צומת אסף (צומת הפנייה לבית אל), וחיו בה מיני יצורים שנכחדו מאז. בין שכבות הגיר הנחשפות במבתרים ובמחצבות הסמוכות ניתן להבחין בשכבת אבן דקה בצבע צהבהב. זוהי שכבת מאובנים מיוחדת במינה, ברמת שימור מעולה, ובעלת ייחוד גיאולוגי בקנה מידה עולמי.

פלטות אבן שהתגלו במחצבות חשפו מגוון אדיר של בעלי חיים וצמחים מאובנים, ביניהם הדינוזאורים היחידים בארץ, דגים, צבים, נחשים וצמחים. חוקרי מאובנים מהאוניברסיטה העברית הצליחו להגדיר בין המאובנים מין חדש של נחש עם רגליים – הקדום ביותר עולם (הנחש הקדמוני?...). בסוף שנות ה-90 התפרסם אודות המקום מאמר בכתב העת המדעי Nature.

בוטאניקה - חגיגה של אירוסים וסחלבים

בעבר כיסה את אזור עפרה חורש ים-תיכוני ויש לכך עדויות במקרא. דורות של רעיית צאן, ושימוש בעץ לבנייה, לכלים חקלאיים, לבעירה ולכבשנים של תעשיית הסיד כילו את החורש, ועדויות נוסעים מסוף המאה ה-19 מתארות את הרי שומרון ויהודה כמדבר.
כיום נפוצים באזור עצי אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית, אגס סורי, לבנה רפואי, עוזרר קוצני ושיטה מכחילה, וכן קידה שעירה וסירה קיצנית, ובאביב – כלניות, רקפות ואף סחלבים.
עפרה ייחודית מבחינה בוטאנית בכך שהיא חולשת על שני בתי גידול שונים, משני עברי קו פרשת המים הארצי. מחד – הרי בית אל, ומנגד מזרחה – בקעת הירדן. צמידותם של שני בתי הגידול מצמיחה אוכלוסיית צמחים ייחודית ומגוונת. "המלך" בין הפרחים הוא אירוס הדור שומרוני, הפורח בחודש מרץ, ובת נוספת למשפחת האירוסים, פרח נדיר, היא רומולאה סגלולית. צמחים מוגנים נוספים המצויים בעפרה הם גביעונית הלבנון ודבורנית כחלחלה, שניהם ממשפחת הסחלביים. פריחת הסחלבים מתרחשת בחודשים פברואר-מאי ועפרה היא אחד המקומות בהם ניתן לראות מינים רבים של סחלבים מרוכזים במקום אחד, ביניהם הסחלב הנדיר נאוטינאה תמימה.
באזור שרידים לחקלאות עתיקה, וגידולי בעל המתבססים על מי הגשמים: עצי זית, תאנה ושקד. בשטחי החקלאות שבתחומי עפרה גדלים גפנים, נקטרינות ודובדבנים.

זואולוגיה - בעלי החיים חוזרים לחיים

בעבר, כאשר כיסה את האזור חורש ים-תיכוני, חיו באזור בעלי חיים אופייניים לחורש ולמדבר, כמו דובים, המוזכרים בספר מלכים. טריסטראם, החוקר האנגלי שביקר בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-19 מתאר רשימה ארוכה של בעלי חיים שחיו באזור.
במחצית השנייה של שנות ה-70, עם חידוש ההתיישבות היהודית באזור, בקושי נראו בו עופות דורסים או נשמעו ציפורי שיר, בעיקר מכיוון שלא היו בו עצים. צוותי בית ספר שדה עפרה, שפעל בה מראשיתה, גילו בהדרגה קיני דורסים וציפורים נוספות. 
עם התרחבות ההתיישבות, ובעקבות איסור הציד ואכיפת החוק הישראלי ע"י רשות שמורות הטבע, אנו עדים להתרבות מואצת של בעלי החיים באזור. החל מאמצע שנות ה-90 התרבו שפני הסלע, חזרו הצבאים, חזירי הבר והדלקים. העורבנים התרבו בצורה עצומה, וחזרו נקרים, שחרורים וצופיות.

ארכיאולוגיה - שדה מכפלה ודרישות שלום מן העבר

טל בנימין
שני אתרים ארכיאולוגיים מימי האבות נתגלו במדרון הדרומי של טל-בנימין בתחומי עפרה. הצפוני כלל ריכוז חרסים ומבנה קטן, ובדרומי קיים ריכוז של כ-20 קברי פיר מימי האבות. קברים אלו חצובים כגליל היורד מפני השטח לעומק של מטר או שניים ובתחתיתו שני משכבים להנחת הנפטר. פיר אחד כזה יכול להיקרא "מערת מכפלה", וריכוז קברי פיר כאלה יזכה לתואר "שדה מכפלה". ריכוז נוסף של קברי פיר כאלה מימי האבות נמצא מערבית לכניסה הישנה ליישוב.

חורבת טנטורה
כ-2 ק"מ דרומית-מזרחית לעפרה נמצאת חורבת טנטורה. שטחה כחצי דונם ובה שני מבנים. במקום נמצאו חרסים מעטים מן התקופה הרומית ומן התקופה העותמאנית.
חורבת עליה
5 ק"מ דרום-מזרחית לעפרה נמצאת חורבת עליה וגודלה כחמישה דונם. ליקוט החרסים בה מעיד על שימושה מן התקופה הרומית (שלהי ימי בית שני), דרך התקופה הביזאנטית, עבור לימי הביניים ועד למאות האחרונות בתקופה העותמאנית.
חורבת מזרע
בפסגת עמונה נמצאת חורבת מזרע, המתוארכת לימי הביניים.

לטיולים ומידע נוסף על האזור:

בית ספר שדה עפרה, החברה להגנת הטבע, טלפון: 02-9975516, דוא"ל: [email protected], מעבר לאתר.

מחלקת תיירות, המועצה האזורית מטה בנימין, טלפון: 02-9977197, דוא"ל: [email protected],מעבר לאתר. 

המידע בדף זה נכתב בסיוע ז'אבו ארליך, מיכל כהנא, פרופ' עמוס פרומקין ועפרה פרידמן.

תמונות המערות באדיבות המרכז לחקר מערות בעפרה.